כיום הולכת ונעלמת התופעה של ילדים המשחקים בחוץ וחיי היום-יום של הילדים מתנהלים בין כתלים, וכך אנו מחמיצים את ההזדמנות לקשר ספונטאני עם הטבע.

קשרי הגומלין עם מרחבי הטבע, הכוללים בעלי חיים קטנים כגון חרקים, שהיה בעבר חלק מההתנסות היום-יומית של ילדים, אינו קיים עוד והידע הנרכש בנושאי הסביבה הולך ופוחת.

כך הולך ומתמעט הקשר הישיר עם עולם הטבע והפיתוח המואץ הורס את בתי הגידול הטבעיים ואת שדות הבר בסביבת המגורים. יתר על כן, הילדים כיום אינם מקשרים בין מזון לבין הטבע. הקשר הזה חשוב בעולם החייב לשמר משאבים בעבור הדורות הבאים, ועל הדור הנוכחי מוטלת האחריות על כך; נדרשת ממנו הבנה רחבה ומקיפה של המערכות האקולוגיות.

ספרות המחקר אודות חינוך ילדים צעירים לקשר עם הסביבה מצביעה על החשיבות של תכנון סביבה טבעית ונגישה לילדים בגיל הרך. סביבה זו מאפשרת לילד היכרות טובה עם הטבע באופן רציונלי, תורמת להתפתחותו ולתפיסת הזהות שלו ומעניקה לו חוויה חיובית. יתר על כן, היכרות זו חיונית להתפתחות הפיזית, הרגשית והקוגניטיבית של ילדים צעירים.

ומה יותר מתאים ונגיש מאשר הגינה הלימודית בגן אותה פוגש הילד ביומיום ובה הוא פועל?

גינת הגן הינה סביבת למידה בה אפשר ללמוד נושאים רבים ולרכוש מיומנויות חשובות המתאימות לגיל הרך. כל זאת תוך שמחת עשייה ויצירה גדולה.

מתמטיקה - "בואו נספור כמה זרעים זרענו"?

השוואה - "כמה זרעים נבטו"?

מדע - "מה זרעים צריכים בכדי לנבוט"?

מוטוריקה עדינה -" בואו ניקח רק זרע אחד ונטמין באדמה"

טכנולוגיה - עבודה בכלי עבודה לגינון

מושגים  - זריעה , שתילה, אוורור האדמה מגרפה, מעדר ועוד.

חינוך סביבתי – רכישת ערכים כמו שמירה על הסביבה ופיתוח בר קיימא (לדוגמא: הכנת זבל אורגני לגינה משאריות אוכל שלא יזרקו להרי הזבל).

אוריינות – כתיבת שלטים  המורים על שמות הירקות , העצים, והפרחים.

סיפורים  - "אליעזר והגזר", "מעשה בצנון"

 

הגינה היא גם מקום שבו אפשר לנוע, לשחק ולנוח וכמובן אזור להרהורים. כל אלה יחדיו מספקים סביבה חינוכית המעודדת אקלים חינוכי מיטבי ומשמעותי בעבור הילדים.

בתהליך העבודה בגינה גיליתי דברים מופלאים.

הגינה נתנה לילדים מסוימים אפשרות להוציא כעסים ותסכולים. לא  פעם, ילד נכנס כועס לגן, רק נתתי בידו כלי עבודה, ולחשתי  לו שהוא יכול לצאת ולעבוד בגינה.

אחד מההורים שהינו גנן , שלח לנו מדי פעם פקעות, אדניות אדמה ופרחים. עובדה זו נתנה מקום של "כבוד" לאותו ילד בגן שאביו היה מעורב ועזר לנו.

בכל התפתחות חדשה בגינה הילדים היו מקבלים את פני בבוקר בקריאות של התלהבות, התפעמות ושמחה, ואז ידעתי כמה משמעותי המרחב הזה עבורם.

 

(רות בלומברג, גננת בגן "חלילים" קרני שומרון )